מפגש ראשון עם ביודנסה: מדריך מעשי להיכרות רגועה ובטוחה

 

לרוב ההחלטה להגיע למפגש ביודנסה ראשון מלווה לעיתים בסקרנות משולבת בקצת חשש. "מה בדיוק יקרה?", "אני לא רוקד/ת בכלל, זה מתאים לי?", "איך אני אמור/ה להתלבש?" - שאלות טבעיות שכל מי שמתחיל בתחום שואל את עצמו. המדריך הזה נכתב במיוחד כדי לתת לכם תשובות פרקטיות ולעזור לכם להגיע למפגש הראשון בתחושת נוחות, בלי לחץ ובלי ציפיות מוטעות.

תמונה: אווירה קבוצתית תומכת היא חלק בלתי נפרד מהחוויה של מפגש ביודנסה.

מה זה בכלל ביודנסה?

ביודנסה היא שיטה ההולכת ומשתכללת כבר יותר מ-50 שנה. ראשיתה בצ'ילה בשנות ה-60 בחלום ויוזמה של אדם אחד בשם רולנדו טורו, שהיה איש אשכולות מדען, משורר, מאהב והיום היא כבר פרוסה בכל היבשות עם אלפי רקדני חיים בכל העולם. 
מטרתה של ביודנסה היא אינטגרציה אנושית - לאחד את המין האנושי לכדי שלם אחד, בו כל פרט ופרט זכאי יכול וצריך להיות הוא עצמו על כל הפוטנציאל שבו. היא עושה זאת באמצעות השתתפות בקבוצות שבועיות בהם מחוללים חוויות באמצעות מוזיקה, ריקוד ומפגש אותנטי בין המשתתפים. תהליך ההתפתחות הוא הדרגתי ונעשה בקבוצה תומכת ומכילה הנפגשת פעם בשבוע ועוברת תהליך משמעותי ומהנה יחד. 

המוזיקה, הריקוד וההשתייכות לקבוצה, היוו חלק טבעי מהתרבות האנושית לאורך הדורות. האדם ניגן ורקד בטקסים חברתיים וביטא ועיבד את רגשותיו ורצונותיו ואת חווית החיים המורכבת, באמצעות המוזיקה והריקוד, בכל התרבויות. בישראל בשנים האחרונות, אנו חווים את היכולת של התנועה לסייע במצבי משבר לאומי ואישי, במניעת טראומה וטראומה משנית. אנחנו למדים כי ניתן לחוות כאב שכול ואובדן ויחד איתם להחזיק גם רגעים של יופי, עדינות, שמחה ואהבה. 

ביודנסה היא פדגוגיה עשירה עמוקה ומקיפה המתייחסת לאדם כבעל פוטנציאלים אינסופיים לחיים מלאים, עשירים, מלאים באמפטיה, אחווה ויכולות התעלות מעבר לאגו ולטרדות היום יום. כשאדם פותח את השער לפוטנציאל החיים הזורם בו מתרחש תהליך ריפוי הבא לידי ביטוי במישור הגופני, הנפשי והקיומי. כך מתחבר האדם מחדש לתאוות החיים, ליכולת להנות מהם, ליכולת להסתגל ולהשתנות בהתאם למצב הקיים. האדם מוצא כי הוא מסוגל להתעלות מעל לייאוש לכאב ולפחד ולמצור תקווה ואהבה, קשר משמעותי ומזין עם בני אדם אחרים ורצון לחיים מלאים ומשמעותיים

דרך הפעולה של ביודנסה היא בעיקרה ויונסיות - חוויה של מוזיקה, ותנועה-ריקוד, ומצבי מפגש בקבוצה תומכת.

 

 

איך להתכונן למפגש הראשון

הכנה נכונה יכולה לעשות הבדל גדול בתחושת הנוחות שלכם במפגש. הנה כמה דברים פשוטים שכדאי לשים אליהם לב:

• בגדים נוחים - עדיף להגיע עם ביגוד שמאפשר תנועה חופשית, לא צמוד מדי ולא מגביל, ולא כזה שתאלצו לדאוג מחשיפת יתר של הגוף, כל דבר שמאפשר לכם לזוז בנוחות ובטבעיות, בלי לחשוב יותר מדי.
• הריקוד ברגליים יחפות - ברוב המפגשים נעים יותר לזוז בגרביים שאינן מחליקות והכי טוב יחפים. במפגשים חד פעמיים או במפגשים לארגונים רוב הפעמים המפגש יתנהל עם נעליים ועדיף נעלי ספורט או ריקוד . אם יש לכם ספק, אפשר לשאול מראש את המנחה או המנחה של הקבוצה.
• לא לאכול ארוחה כבדה ממש לפני - מומלץ להגיע עם קיבה קלה, כדי שהגוף יהיה פתוח לתנועה ולא עסוק בעיכול.
• לבוא בלב פתוח - אין צורך בשום ניסיון קודם, ידע בריקוד, או "כישרון" מיוחד. המפגש מיועד בדיוק למי שמתחיל מאפס.

מה כדאי להביא איתכם

• בקבוק מים - התנועה עשויה לגרום להזעה קלה
• בגדים להחלפה, להתלבש בשכבות - אם המפגש מתקיים בסוף יום עבודה, או יש לכם נטייה להזיע או כשקר לכם כשהמזגנים עובדים. 
• פתיחות ונכונות להתנסות - זה הציוד החשוב ביותר

מה בעצם קורה במפגש

במפגש ביודנסה החלק הראשון מוקדש להסבר מילולי והצגת נושא המפגש, והכרות מילולית בין חברי הקבוצה דרך דינאמיקה קבוצתית או שיתוף
החלק השני שנקרא ויונסיה (מלשון וויוויר - לחיות) הוא החלק המרכזי ובו מפגש מונחה של מוזיקה וריקוד מותאם לה, המבוצע ברצף ומייצר רווחה גופנית ונפשית. 

לוויוונסיה שלושה כללים:
זונחים את הדיבור וחווים ללא תגובתיות מילולית את הויונסיה - הדיבור מעורר את הראציונאל והביקורתיות במוח שלנו, השקט מאפשר לתחושות ולרגשות לעלות עם פחות עכבות והכרות הולכת ומעמיקה עם עצמי ועם הקבוצה.  

ויסות עצמי - כל אדם אחראי על החוויה שלו, כל תרגיל מוצג מילולית עי המאפשר, ולעיתים אף מודגם, לכל משתתף יש הזכות והיכולת לבצע כל תרגיל כפי יכולתו או יכולתה ואף להחליט לא להשתתף בתרגיל . למשל אם אתה קצת חושש לברכיים שלך והריקוד הריתמי שהוצע לקבוצה גורם לך ללחץ ולחשש שתפגע בברכיים, אתה יכול לבצע אותו בעדינות יותר, ללא כפיפות מרובות של הברכיים או רק לעמוד ולהרגיש את הקצב ללא תנועה, או לשבת אותו רגע בצד ולחזור מיד כשהוא מסתיים ולהמשיך אל התרגיל הבא עם כולם. 

פידבק - הנוכחות שלנו במרחב בויונסיה נעשית בהדדיות, איננו כופים את רצוננו, ורגישים לסימנים הגופניים ולמחוות הלא מילוליות של שותפינו לקבוצה ולא עוברים על הגבולות שלהם. למשל כדי להזמין מישהו לרקוד איתי תמיד אחפש את מבט העיניים שלו ואזהה אם יצר איתי קשר עין, אם לא נוצר קשר עין, אחפש פרטנר אחר לריקוד המשותף. 

כל מרכיבי המפגש נבחרים בקפידה : 
המוזיקה - מוזיקה מכל העולמות והסוגים במקצבים הטבעיים של הגוף, בווליום שמותאם לאוזן האנושית לעיתים דינאמית ולעיתים איטית ורגועה
ריקוד - התנועתיות של הריקודים מותאמות בדיוק מירבי למוזיקה ומעוררות את המערכות הביולוגיות לפעילות מיטבית                                        ההגשה של השיעור ע"י המאפשר ואפילו דרכי התקשורת בין המשתתפים כולם נועדו לסייע לחוש תחושת ביטחון ולהתמסר למפגש בלב רגוע ובגוף שמח. בביודנסה אין "צעדים נכונים" או "טעויות", אין הערות אישיות ואין דיוקים ואת מתקבלת ורצויה בדיוק כפי שאת. 

המפגשים מתקיימים בקבוצה, אך החוויה היא אישית מאוד. המוזיקה והריקוד מעוררים בנו תחושות, זכרונות ותגובות גופניות, וכל אחד מגיב לזה בדרך שמתאימה לו. אנחנו מקדישים זמן מיוחד לשיתוף מהלב כאשר עולה משהו משמעותי ומאפשרים שיתוף מהלב הקשבה של הקבוצה מכל הלב גם.

 

איך להרגיש בנוח בלי ניסיון קודם בתנועה

אחד החששות הנפוצים ביותר בקרב מגיעים חדשים היא "אני לא יודע/ת לרקוד". החשוב לזכור הוא שביודנסה איננה שיעור ריקוד במובן המקצועי - אין כוריאוגרפיה ללמוד ואין הערכה של הביצוע. הגוף נע כפי שהוא, ולא כפי שהוא "צריך" לנוע.

כמה נקודות שיכולות לעזור להשתחרר מהחשש:

• זכרו שאין צופים - כל המשתתפים עסוקים בעצמם ובחוויה שלהם, אף אחד לא בוחן את מי שלצדו.
• אפשר להתחיל בקטן - אין חובה "לזרום" באופן מלא כבר בפעם הראשונה. תנועה קטנה, עדינה, היא התחלה מצוינת.
• המנחה נוכח לכל אורך המפגש - תמיד ניתן לשאול שאלות, לבקש הבהרה או לעצור לרגע אם מרגישים צורך בכך.
• כל תגובה היא לגיטימית - התרגשות, מבוכה, שמחה או אפילו דמעות - כל תגובה רגשית שעולה במהלך המפגש היא חלק טבעי מהתהליך.

לסיכום

מפגש ביודנסה ראשון הוא הזדמנות להתנסות בסוג שונה של תנועה - כזו שאינה דורשת ידע, ניסיון או ביצועים, אלא רק נוכחות ופתיחות. עם קצת הכנה מעשית, ציפיות מציאותיות והבנה של מבנה המפגש, אפשר להגיע בתחושת ביטחון ולתת לעצמכם הזדמנות אמיתית להתחבר לתנועה ולעצמכם.